המונח "רפואה פונקציונאלית" הוטבע לראשונה ב- 1993 כדי להגדיר את הרפואה הרב-תחומית של העתיד. הרפואה הפונקציונאלית משלבת מחקר מדעי עם אפשרויות חדשניות לטיפול רפואי בטוח ויעיל במצבים מורכבים וכרוניים. היא מתמקדת בזיהוי הגורמים והתהליכים של המחלות, ובטיפול בהם - בהתבסס על בדיקות מעבדה פונקציונאליות מתקדמות. לעומת זאת, הגישה הרווחת ברפואה השמרנית מתמקדת בעיקר בטיפול בסימפטומים - לדוגמה, מתן כדור להעלאת מצב רוח ירוד במקום אבחון המרכיבים הסביבתיים, החוסרים התזונתיים והכשלים הביוכימיים שעלולים לגרום לדיכאון. הרפואה הפונקציונאלית מתאפיינת בגישה אישית וייחודית לכל פציינט, תוך שמירה על טיפול איכותי וחסכוני לטווח ארוך.
במודל הרפואה הפונקציונאלית קיים צירוף האלמנטים הבאים:
1. הבנה יסודית של התפקוד הפיזיולוגי והביוכימי, מרמת התא ועד לרמת האיבר והמערכת.
2. הכרות מעמיקה של ההתערבויות המקובלות לשינוי הביטוי הגנטי.
3. הבנה מעמיקה, אינטנסיבית ורב-תחומית של התהליכים הביולוגיים הבסיסיים בכל מערכות הגוף בשילוב של כל תחומי ההתמחות הרפואית.
4. ידע מעמיק על יחסי הגומלין בין גורמים תזונתיים, חברתיים, סביבתיים (כגון חשיפה לרעלים), רגשיים ופיזיים (כולל פעילות גופנית, שינה, והתנהלות בריאותית) - לבין תפקוד האדם.
5. הסתמכות על בדיקות אבחוניות מדעיות המיועדות לחשוף את מגוון שורשי הבעיה (גורמיה ותהליכיה), ללא התמקדות ליניארית בסימפטומים: לכל סימפטום יש מספר גורמים שפועלים בו-זמנית, לכן הטיפול חייב להיות משולב, תוך הסתמכות על אבחון מדעי של מספר מרכיבי בריאות בסיסיים.
6. הגדרת הבריאות כמכלול של שלמות פיזית, חברתית ונפשית; והבנת החולי כרצף תהליכי אשר מביע חריגה מהבריאות, כלומר:
- בריאות אינה מוגדרת כ"העדר סימפטומים".
- העדר הוכחה רפואית פתולוגית לקיום 'מחלה' אינו מצביע על בריאות.
- כל סימפטום קל מעיד על מצב חולי, גם אם אין הוכחה רפואית פתולוגית לקיום 'מחלה'.
- גם בהעדר סימפטומים, אבחון וטיפול ב'סטיות' ביוכימיות או מטבוליות עשוי להוכיח מדעית את קיום החריגה מהבריאות, ולשפר את המצב הבריאותי באופן צפוי ומדיד, כמותית ואיכותית, ובכך לשפר את איכות החיים!.
מודל זה מבטא גישה רפואית ייחודית לטיפול אישי, אשר מתמקדת בהשגת יעדי בריאות - באמצעות שיפור מרבי של התפקוד הפיזיולוגי!
במודל הרפואה הפונקציונאלית קיים צירוף האלמנטים הבאים:
1. הבנה יסודית של התפקוד הפיזיולוגי והביוכימי, מרמת התא ועד לרמת האיבר והמערכת.
2. הכרות מעמיקה של ההתערבויות המקובלות לשינוי הביטוי הגנטי.
3. הבנה מעמיקה, אינטנסיבית ורב-תחומית של התהליכים הביולוגיים הבסיסיים בכל מערכות הגוף בשילוב של כל תחומי ההתמחות הרפואית.
4. ידע מעמיק על יחסי הגומלין בין גורמים תזונתיים, חברתיים, סביבתיים (כגון חשיפה לרעלים), רגשיים ופיזיים (כולל פעילות גופנית, שינה, והתנהלות בריאותית) - לבין תפקוד האדם.
5. הסתמכות על בדיקות אבחוניות מדעיות המיועדות לחשוף את מגוון שורשי הבעיה (גורמיה ותהליכיה), ללא התמקדות ליניארית בסימפטומים: לכל סימפטום יש מספר גורמים שפועלים בו-זמנית, לכן הטיפול חייב להיות משולב, תוך הסתמכות על אבחון מדעי של מספר מרכיבי בריאות בסיסיים.
6. הגדרת הבריאות כמכלול של שלמות פיזית, חברתית ונפשית; והבנת החולי כרצף תהליכי אשר מביע חריגה מהבריאות, כלומר:
- בריאות אינה מוגדרת כ"העדר סימפטומים".
- העדר הוכחה רפואית פתולוגית לקיום 'מחלה' אינו מצביע על בריאות.
- כל סימפטום קל מעיד על מצב חולי, גם אם אין הוכחה רפואית פתולוגית לקיום 'מחלה'.
- גם בהעדר סימפטומים, אבחון וטיפול ב'סטיות' ביוכימיות או מטבוליות עשוי להוכיח מדעית את קיום החריגה מהבריאות, ולשפר את המצב הבריאותי באופן צפוי ומדיד, כמותית ואיכותית, ובכך לשפר את איכות החיים!.
מודל זה מבטא גישה רפואית ייחודית לטיפול אישי, אשר מתמקדת בהשגת יעדי בריאות - באמצעות שיפור מרבי של התפקוד הפיזיולוגי!
ד"ר עדיאל תל-אורן הוא רופא כללי (MD), דוקטור לכירופרקטיקה (DC), מוסמך ע"י המועצה האמריקאית לתזונה קלינית (DACBN), ע"י המועצה האמריקאית לחקר מוגבלויות (FABDA), וע"י המועצה האמריקאית לרפואה אוקסידטיבית (DABOM). הוא מכהן כפרופסור באיגוד האמריקאי והבינ"ל להסמכת תזונאים קליניים (IAACN), ומשמש כיועץ לארגונים, חברות ומעבדות בנושאי בריאות, רפואה מונעת, בדיקות מעבדה מתקדמות ותוספי מזון (קורות חיים מלאים).
מידע נוסף בעברית על רפואה פונקציונאלית תמצאו באתר:
רפואה פונקציונלית - functional-medicine.info.
מידע נוסף בעברית על רפואה פונקציונאלית תמצאו באתר:
רפואה פונקציונלית - functional-medicine.info.
